אור ישראל, הקדמה א׳

מפרשים:
1 הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בְּפ"ג מִשְּׁמֹנָה פְּרָקִים כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים כִּי יֵשׁ לַנֶּפֶשׁ בְּרִיאוּת וָחֹלִי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגּוּף בְּרִיאוּת וְחֹלִי, וּבְרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ הוּא שֶׁתִּהְיֶה תְּכוּנָתָהּ כוּ', שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהּ תָּדִיר הַטּוֹבוֹת וְהַפְּעֻלּוֹת הַנְּאוֹתוֹת, וְחָלְיָהּ הוּא שֶׁתִּהְיֶה תְּכוּנָתָהּ כוּ', שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶן תָּדִיר הָרָעוֹת וְהַפְּעֻלּוֹת הַמְגֻנּוֹת כוּ', וּכְמוֹ שֶׁהַחוֹלִים הַגּוּפָנִים כְּשֶׁיֵּדְעוּ חָלְיָם כִּי יִשְׁאֲלוּ הָרוֹפְאִים וְיוֹדִיעוּם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ וְיַזְהִירוּם כוּ', כֵּן חֹלִי הַנְּפָשׁוֹת צָרִיךְ לָהֶם שֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַחֲכָמִים שֶׁהֵם רוֹפְאֵי הַנְּפָשׁוֹת כוּ', וִירַפְּאוּ אוֹתָם בַּמְּלָאכָה אֲשֶׁר יְרַפְּאוּ בָּהּ מִדּוֹת הַנֶּפֶשׁ כוּ' עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ עַיֵּן שָׁם. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק ב' מֵהִלְכוֹת דֵּעוֹת לְיַחֵס חֹלִי הַנֶּפֶשׁ לְחֹלִי הַגּוּף עַיֵּן שָׁם: